בראשית חודש מאי 2010 צויין "יום המילואים", זו השנה השביעית מאז "הושק" יום הוקרה זה לראשונה במאי 2004 ואף עוגן בהוראות סעיף 22 לחוק שירות מילואים, תשס"ח – 2008. אין חולק על חשיבותו של מערך המילואים, להיותו נדבך מרכזי בעוצמת הצבא וחלק בלתי נפרד ממרכיבי הביטחון הלאומי של מדינת ישראל. מאז הוחל בציון יום זה, השתתפו אלפי חיילי מילואים בתעסוקה מבצעית, באימונים, במלחמת לבנון השנייה ובמבצע "עופרת יצוקה", ולצערנו חלקם לא שבו מן הקרבות וחלקם  ששבו פגועים ונכים.

במקביל לרצון לקדם את מערך המילואים, על ידי חוק שירות המילואים, לעודד התייצבות לשירות פעיל ולהביע הוקרה למשרתים במילואים אל מול אחוזי השתמטות הולכים וגדלים הן בסדיר והן במילואים, נשמעות תלונות ממשרתי מילואים על פגיעה בהם בקבלה לעבודה או במסגרת עבודתם, על ידי מעסיקים שאינם רואים בעין יפה עובד או מועמד שעתיד להיעדר ממקום העבודה בגין שירותו במילואים (ראו למשל כתבת "מעריב" מיום 2.5.10, מגזין עמ' 16).

המחוקק התייחס לאפשרות כמתואר לעיל בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח – 1988. עיקרו של החוק – טיפול בסוגיות אפליה שונות במסגרת יחסי עבודה.

וזו לשונו של סעיף 2 לחוק:

          איסור הפליה 

(א) לא יפלה מעביד בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, הריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ-גופית היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, השקפתם, מפלגתם או שירותם במילואים, קריאתם לשירות מילואים או שירותם הצפוי בשירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986, לרבות מחמת תדירותו או משכו, בכל אחד מאלה:

(1) קבלה לעבודה;

(2) תנאי עבודה;

(3) קידום בעבודה;

(4) הכשרה או השתלמות מקצועית;

(5) פיטורים או פיצויים פיטורים.

(6) הטבות ותשלומים הניתנים לעובד בקשר לפרישה מעבודה.

(הדגשות אינן במקור כ.י.)

סעיף 2 לחוק מעניק הגנה מפני אפליה אסורה בעבודה או במסגרת מועמדות לעבודה בתחומים  המפורטים בסעיפים קטנים (1) – (6) כנ"ל, למי שמשרת במילואים, למי שנקרא למילואים או למי שצפוי לשרת במילואים. הנפגע על ידי המעביד מחמת שירותו במילואים כמתואר לעיל, יוכל לקבל סעד בבית הדין לעבודה אם יוכח כי המעביד שקל שיקול פסול (הפגין בכך כוונה)  ופגע בעובד בשל שירות המילואים (צריך להתקיים קשר סיבתי בין שירות המילואים לעצם הפגיעה).

החוק חל על מעסיק שלו שישה עובדים ומעלה כפי שמצויין בסעיף 21 (ג) לחוק. המשמעות הינה כי מעסיק לו פחות משישה עובדים, אינו יכול להיתבע על פי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה.

המחוקק בהבינו את מערכת היחסים הבלתי שוויונית שבין מעסיק לעובד, מטיל על המעביד את נטל ההוכחה כי לא הפלה על פי האמור בסעיף 2 לחוק, וכך מורה סעיף 9 לחוק:

נטל ההוכחה 

(א)   בתובענה של דורש עבודה או של עובד בשל הפרת הוראות סעיף 2, תהא חובת  ההוכחה על המעביד כי פעל שלא בניגוד להוראות סעיף 2 -

 (1) לענין קבלה לעבודה, קידום בעבודה, תנאי עבודה, שליחה להכשרה או השתלמות מקצועית, או תשלום פיצויי פיטורים – אם קבע המעביד לגביהם תנאים או כישורים, ודורש העבודה או העובד, לפי הענין, הוכיחו כי נתקיימו בהם התנאים או הכישורים האמורים;

(2) לענין פיטורים מהעבודה – אם הוכיח העובד שלא היתה בהתנהגותו או  במעשיו סיבה לפיטוריו.  (ההדגשות אינן במקור כ.י.)

 

נפגע ממעביד מחמת שירות מילואים, שיוכיח כי עמד בקריטריונים הנדרשים על ידי המעביד לצורך העבודה, או שפוטר למרות שלא הייתה במעשיו סיבה לפיטוריו אלא שירות המילואים, יעבור נטל השכנוע בבית המשפט על כתפי המעסיק, כי הפעולות בהן נקט המעסיק כנגד התובע, אינן קשורות בשירות המילואים. די שהנפגע יוכיח כי אחת הסיבות לפגיעה בו היא סוגיית המילואים. די בתוצאה סופית של אפליה לכאורה כדי להצביע על כוונת המעסיק בפעולת האפליה האסורה. די בראשית ראיה בהקשר זה לשם העברת הנטל על המעסיק.

(פס"ד של בי"ד הארצי לעבודה דב"ע נו / 129 פלוטקין ואחרים נ' אחים איזנברג, וגם עע (ארצי) 627/06 אורלי מורי נ' מ.ד.פ ילו בע"מ)

המחוקק נותן הגנה נוספת לעובד הנפגע בסעיף 6 לחוק:

הגנה על מתלונן

(א)    לא יפגע מעביד בעובד בעניינים המנויים בסעיף 2 מחמת תלונה או תביעה של העובד לענין חוק זה או מחמת שסייע לעובד אחר בקשר לתלונה או לתביעה לפי חוק זה.

מעביד שיפגע בעובד בגין תלונה או תביעה בשל הסיבה כי הופלה על פי התבחינים של סעיף 2 לחוק, חשוף לתביעה נוספת בשל חסימת העובד לעמוד על זכויותיו כחוק.

לבית הדין לעבודה סמכות לפסוק פיצויים לנפגע על פי ראות עיניו, גם אם לא נגרם לנפגע נזק ממוני (סעיף 10(א)(1) לחוק).

בית הדין לעבודה מוסמך במקרה של אפליה על פי החוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, ליתן צווי מניעה וצווי עשה, ואף לאכוף במקרים מיוחדים יחסי עובד מעביד למרות שככלל אין אוכפים יחסי עבודה וחוזי עבודה אלא מפצים בגין פגיעה בהם. (פס"ד פלוטקין הנ"ל)

פגיעה בעובד על פי חוק זה הינה עבירה פלילית ומעסיק שיורשע בגין הפרת הוראות החוק, צפוי לקנס שעלול להגיע עד לכ 130,000 ₪. (סעיף 15)

החוק קובע התיישנות מיוחדת לתביעה על פי חוק זה, ומעמידה על שלוש שנים מיום היווצרות עילת התביעה (סעיף 14 לחוק).

לנפגע מאפליה על פי חוק זה עומדת הזכות לפנות בתלונה על המעסיק הפוגע, ל"נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה" במשרד התמ"ת (סעיפים 18(א) – 18 (טו) לחוק ).

בהקשר זה ראוי להזכיר כי הגנה למשרת במילואים מפני פיטורין, מצויה גם בחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט – 1949. וכך נאמר בסעיף 41א:

41א.  זכויות עובד המשרת במילואים 

(א)  היעדרותו של עובד מעבודתו, לרגל שירות מילואים, לא תיראה בהפסקה ברציפות עבודתו במפעל.

(א1)  לא יפטר בעל מפעל עובד בשל שירותו במילואים, קריאתו לשירות מילואים או שירותו הצפוי בשירות מילואים, לרבות בשל תדירותו או משכו (בחוק זה - פיטורים בשל שירות מילואים), ואם פיטרו – בטלים הפיטורים.

(ב)    לא יפטר בעל מפעל עובד בתקופת היותו בשירות מילואים אלא בהיתר מאת ועדת התעסוקה; ולענין שירות מילואים העולה על יומיים רצופים, לא יפטרו בלא היתר כאמור גם בתקופה של שלושים ימים לאחר תום שירות המילואים; לא תיתן הועדה היתר לפי סעיף זה, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו שבשלהם יש להתיר את הפיטורים, ורק אם הוכיח בעל המפעל כי הפיטורים המבוקשים אינם בשל שירות המילואים; הועדה תיתן את החלטתה, ככל הניתן, לאחר שתובא לפניה תגובת העובד. (ההדגשות אינן במקור כ.י.)

יודגש כי נאסר על מעסיק לבצע חפיפה בין 30 הימים האסורים לפיטורין כאמור לעיל, לבין ימי ההודעה המוקדמת לעובד לפני פיטורין.

ועדת התעסוקה, הינה ועדה ממונה על ידי שר הביטחון וראש הועדה ממונה על ידי שר המשפטים בהתייעצות עם שר הביטחון. בראש הוועדה יעמוד מי שכשיר לכהן כשופט בית המשפט השלום (סעיף 20 לחוק).

עובד שפוטר בגין שירות מילואים יכול לפנות לוועדה על מנת שזו תברר את נסיבות פיטוריו (סעיף 21 לחוק). כמו כן מעסיק הרוצה לפטר עובד במהלך שירות מילואים, יפנה לוועדה לקבלת היתר   ( סעיף 41א(ב) לחוק). היה והמעסיק פיטר עובד בניגוד להוראות החוק, תהיה לוועדה סמכות לתת צווים למעסיק המפטר כדלקמן: להחזיר עובד למקום עבודתו (בהסכמת העובד), לשלם פיצויים לעובד מפוטר, להחזיר לעבודה ולשלם פיצויים. על החלטת וועדת התעסוקה ניתן לערער בזכות בפני בית הדין האזורי לעבודה (סעיף 23 לחוק) (על סמכויות הוועדה ראה גם עע (ארצי) 268/07 ‏איגור רובינשטיין נ' מובילי סלע בע"מ).

פגיעה במשרתי מילואים במסגרת יחסי עבודה הינה אף עבירה פלילית ומעסיק שיורשע בגין הפרת החוק צפוי לקנס של כ 67,000 ₪ (סעיף 41א1).

סיכום

חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח – 1988, וחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט – 1949, מספקים הגנה למי שנפגע בגין שירות מילואים במסגרת יחסי העבודה. חוק שוויון הזדמנויות בעבודה נותן הגנה אף למועמדים לעבודה שהופלו בגין שירות מילואים. היות וחוק זה מתייחס למקומות עבודה בהם למעלה משישה עובדים, הרי שפתרון למקומות עבודה קטנים המפלים על רקע שירות מילואים, נראה שיש לחפש מזור בהלכות הנובעות מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. בחוק החיילים המשוחררים אין הגבלה לעניין מספר המועסקים במקום העבודה. את החומרה בה רואה המחוקק בפגיעה במשרתי המילואים, ניתן לראות בייחוס עבירה פלילית למעסיק המפר את הוראות החוקים, כפי שפורט לעיל.

סוגיית שירות המילואים שזורה בחוקים רבים בשל היותה חלק מההוויה הישראלית, הן בחוקי העבודה, הן בחקיקה סוציאלית והן וה"ביטחונית". ההתייחסות היא ברמה הערכית לשירות המילואים ולמשרתי המילואים והן ברמה הפרקטית בעניין הקניית זכויות למשרתי המילואים. הקפדה על חוקים אלה יכולה להבטיח הגנה למי שנפגע בשל שירות המילואים במקום העבודה.

תגובות